ניתוח גב קונבנציונלי (פתוח) דורש חשיפה ניתוחית נרחבת יחסית של החוליות על מנת שהמנתח יוכל לבצע את התיקון הדרוש בעמוד השדרה. עקב כך על המנתח לנתק את שרירי הגב הנאחזים באותם חוליות ולהרחיקם משדה הניתוח באמצעות מרחיבים ניתוחיים מיוחדים (תמונה 1). חשיפה ניתוחית זו כרוכה על כן באובדן דם וביצירת נזק משמעותי למבנה שרירי הגב ותפקודם. מחקרים שחקרו את המבנה של שרירי הגב מצאו כי לשרירים אילו מבנה ייחודי המאפשר להם לפעול כמייצבים של עמוד השדרה. מכאן שנזק הנגרם לשרירים אילו במהלך ניתוח פתוח עלול למנוע מהם לתפקד כמייצבים של חוליות גביות סמוכות ולתרום להופעת בעיות באיזורים אחרים בעמוד השדרה, הסמוכים לאזור הניתוח ( Adjacent level Degeneration).

 הטכניקות הזעיר פולשניות השונות מצליחות לאפשר את השגת היעדים הניתוחיים המושגים בניתוח פתוח תוך כדי הפחתה ניכרת  של הנזק הנגרם לשרירי הגב על ידי שימוש בשלוש עקרונות:

 •  מיקום מדויק של חתך הניתוח על ידי שימוש באמצעי הדמיה תוך ניתוחיים.

 •  הימנעות מניתוק השרירים מחוליות עמוד השדרה.

 •  והקטנת הלחץ המופעל על רקמות השריר במהלך הניתוח על יד המרחיבים הניתוחיים.

המעבר לטכניקות זעיר-פולשניות אינו ייחודי לניתוחי גב. בענפים כירורגיים רבים נערכים היום ניתוחים בשיטות לפרוסקופיות או אנדוסקופיות. מחקרים הוכיחו כי גם בתחומים כירורגיים אחרים ניתוחים אילו מאופיינים באובדן דם תוך ניתוחי מינימאלי, אשפוז בתר-ניתוחי קצר וכאבים פחותים. וזאת בנוסף  ליתרון הקוסמטי שבצלקת ניתוחית קטנה.

 עד לא מזמן, רוב ניתוחי הגב היו בגישה הפתוחה. התקדמות משמעותית בפיתוח טכניקות, מיכשור ניתוחי, מיכשור מעקב בהדמיה (מערכות ניווט),  ושתלים חדשים הפכו את הגישה הזעיר פולשנית לטכניקה ניתוחית בטוחה ומשמעותית לניתוחי עמוד שידרה.הגישה הזעיר פולשנית מאפשרת למנתח לעשות דקומפרסיה, לקבע, ליצב ולתקן עיוותים של עמוד השידרה. המקרים הבאים הם דוגמא למקרים שניתן לנתח בגישה הזעיר פולשנית :

• פריצת דיסק צוארית וגבית.

• היצרות תעלת השידרה (ספינל סטנוזיס).

• כאבי גב על רקע נוון של הדיסק הבינחולייתי.

• גלישת חוליה (ספונדילוליסטזיס).

• עקמת של עמוד השדרה על רקע שינויים ניווניים (סקוליוזיס דגנרטיוית).

• קיבוע שברים בחוליות עמוד השדרה כולל שברים אוסטאופורוטיים.

• כמו כן ניתן לטפל בגישה זו גם בזיהומים, טראומה (למשל שבר בעמ"ש), ובגידולים.

למרות האמור חשוב לזכור! כי הטכניקה בה מבוצע הניתוח אינה מהות הכל ובמקרים רבים הפתרון הכירורגי העדיף הוא עדיין ניתוח פתוח קונבינציונאלי. לכן חשוב להיבדק לקבל חוות דעת ממנתח שמיומן בביצוע ניתוחי גב בכל הטכניקות הקיימות ולבקש ממנו שיפרט את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאופציות הניתוחיות.

• נזק מינמלי לשרירים ולרקמות הרכות באזור הניתוח. • הסיכוי לזיהום לאחר הניתוח קטן.

• במקרים מסויימים ניתן לבצע את הניתוח ולשחרר את המנותח לביתו באותו היום או בבוקר שלמחרת הניתוח.

• כמות אבדן הדם מיזערית.

• רמת הכאב הבתר-ניתוחי קטנה ולפיכך הצורך במשכחי כאבים קטן.

• משך האישפוז מתקצר.

• יתרון אסטתי הודות  למספר מצומצם של חתכים קטנים.

• זמן החלמה מהיר יותר.

• המנותחים חוזרים לפעילות סדירה מהר יתר.